המלחמה בעישון.

שיטת קורליץ שותפה למלחמה העולמית במיגור תופעות עישון.
המלחמה בעישון מבחינה ציבורית ואישית מתרכזת במספר מישורים - חינוך והסברה למניעת
ההתחלה וההתרגלות לעישון; טיפולי גמילה במכורים לעישון; הגנה על לא-מעשנים מחשיפה
לעשן טבק; הגבלה או מניעה של פרסומת מסחרית לסיגריות; העלאת מחיר הטבק
והסיגריות; פיקוח על ייצור מוצרי טבק.
קיימות מספר שיטות לגמילה מעישון על בסיס אישי-אינדיבידואלי יש שיטות פסיכולוגיות
שונות, יש שיטות מתחום הרפואה האלטרנטיבית, ויש שיטות כימיות.
אכן, הדרך היעילה ביותר מבחינה ציבורית הוא הדרך החינוכית, באמצעות הסברה רחבה
במוסדות חינוך, בצבא, ובקבוצות מפגש שונות. דרך זו יכולה להיעשות בעזרת אמצעי
התיקשורת ההמונית, חלוקת חומר הסברה, שיחות וכיו"ב. במערכת הרפואית מומלץ לכלול
את ההיבטים של סיכוני העישון ודרכי המניעה בהוראה של סטודנטים לרפואה. כמו כן מומלץ
להחדיר את המודעות להימנעות מעישון ולגמילה ממנו בכל ביקור במרפאה רפואית, גם ללא
קשר ישיר למחלה הנוגעת לעישון. הרופאים כדמויות חינוכיות בתחום הרפואה והבריאות,
בוודאי חייבים להימנע מעישון, כדי לא לשמש דוגמא שלילית בנידון. הדגש העיקרי מבחינה
חינוכית צריך להיות במניעת ההרגל לעישון, יותר מאשר בהפסקת עישון באלו המכורים לו.
גם לחקיקת חוקים מתאימים להגבלת העישון, כגון מניעת עישון במקומות ציבוריים, או הגבלה
של פרסומות לעישון על ידי חברות לייצור סיגריות, יש מרכיב חשוב במניעת עישון. כמו כן
נמצא שהעלאת מחיר הסיגריות מפחית את מספר המעשנים ואת כמות הסיגריות שבהם
משתמשים המעשנים, שכן רבים מהמעשנים משתייכים לקבוצות חברתיות עניות, ובעיקר
יכול להיות למהלך כזה השפעה על הרגלי העישון של קטינים.
בסקר בין הרופאים בישראל נצפתה ירידה משמעותית במספר המעשנים - בשנת 1970 עישנו
64% מהרופאים בישראל; בשנת 1975 - 33%; ובשנת 1980 - 16%. באוכלוסייה הכללית
בישראל ירד אחוז המעשנים מכ-40% בשנת 1983 לכ-30% בשנת 1986. בסקר מדגמי שנערך
בישראל בשנת 1995 נמצא כי אחוז המעשנים הוא 25.8%; רוב המעשנים הם בגילאים 25-34
שנים אחוז החילונים והמסורתיים בין המעשנים גבוה באופן משמעותי מהדתיים
(56.7% לעומת 10.3%)אחוז המעשנים קטן באופן לא משמעותי בין בעלי הכנסה גבוהה ובעלי
השכלה גבוהה.
מספר גורמים בישראל השפיעו על מגמות העישון - החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים
משנת 1985; תשדירי שירות בתקשורת הכתובה והאלקטרונית בשנת 1987; העלאת המס על
הסיגריות בשנת 1991; והחוק להגבלת עישון במקומות עבודה משנת 1194 - כל אלו גרמו
לירידה ניכרת באחוז המעשנים. לעומת זאת הוזלת הסיגריות המיובאות בשנת 1989 גרמה
לעליה תלולה באחוז המעשנים.
בישראל קיימים מספר גופים הפעילים בדרכים שונות למניעת עישון - האגודה הישראלית
למניעת עישון, האגודה למלחמה בסרטן בישראל, והפורום הישראלי למניעת עישון.
לעומת כל נזקי העישון שמנינו לעיל, והצורך המוכח להימנע מעישון, יש לציין כי העישון נמצא
מועיל למניעת שתי מחלות קשות - מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר. במחקרים רבים נמצא
קשר בן עישון לבין הגנה מפני מחלות אלו.

 אנחנו הפסקנו                                                                             | לחזרה  |